אתרים אלו מכילים תכנים בנושא שלו הניהול

לפני כמה שנים ביום בהיר אחד - אסרו על קטשופ היינץ, ככל הנראה הקטשופ המפורסם בעולם, להיקרא קטשופ בישראל. הסיבה הייתה שבישראל מי שקובע מה נקרא קטשופ הוא מכון התקנים. אותו מכון תקנים נשלט בין היתר על ידי נציגי עובדים ומפעלים ישראליים. העובדים והיצרנים הם המתחרים של היינץ, ולכן הם קבעו שאסור להיינץ להיקרא קטשופ, מתוך הנחה שזה יפגע להם במכירות.nnבאותה מידה - במשך לא מעט שנים - היה מאוד קשה לייבא תה לארץ. התקן, אשר שירת את חברת התה המובילה בארץ - אסר על שימוש בשקיקים (תיונים) הסגורים בסיכת מתכת, שיטה שהייתה נהוגה בחו”ל. כך יצרנית מקומית בעצם מנעה תחרות באמצעות מכון התקנים, מה שהוביל להתייקרות התה שכולנו שותים.nnמכון התקנים הוקם מתוך חזון ומטרה ראויים להערכה - לשמור על פני הישראלים מפני מוצרים פגומים ובעייתים. לדאוג לכך שכשנקנה מוצר חשמל - לא נצטרך לדאוג משריפה בבית. לדאוג שכשנקנה מאכל - לא נדאג מהרעלה.nnאך בגלל המבנה של מכון התקנים, בגלל הניהול שלו על ידי תעשיינים מקומיים ועובדים - הוא גוף מועד לפורענות. מה שגם מלכתחילה לא ברור למה צריכים תקנים ישראלים ייחודיים. האם התקנים שמספיק טובים כדי